רש"י על ביצה ל״ג ב:ט׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על ביצה ל״ג ע״ב:ח׳ רש"י על ביצה ל״ד ע״א:א׳ »

1 פרי מגדים על אורח חיים פתח ↗

מתקן מנא עט״ז כתב דמשמע דפתח דהכא דמתקן מנא הוא רק דרבנן. ולא הבינותי דביצה ל״ג ב׳ רש״י ד״ה ולית ליה לר״א כו׳ דכי מכוין לעשות כלי יש חיוב ד״ת דמשני במוסתקי דרעועה לא גזור דיתכוין לעשות כלי וכן כתב התוס׳ בשבת קמ״ו א׳ ד״ה שובר דלא חייס עליה כו׳וכ״כ הרא״ש שם הביאו המ״א ג׳ א״כ מבואר דאם מתכוין לעשות כלי בסכין או בסייף חייב חטאת אף לרבנן דר״א בביצה דוקא ביד סברי שבות ושאני נקב כל דהו דמכוין רק לפתח כל שאין עשוי להכניס ולהוציא רק להכניס לחוד או להוציא לחוד לית ביה איסור תורה משא״כ כששובר בסכין וסייף ומצמצם שיהיה כלי בכך יש בו חיוב חטאת ומיהו התוס׳ ביצה שם ד״ה כי תניא מפרשי דלא חיישינן לתקון כלי דשמא יקלקל והכל ענין א׳ אבל עוד פירשו במוסתקי אף אם מכוין לעשות כלי בכך אין זה תיקון כלי ולית איסור תורה הואיל ודבוקה בשברים לית כאן איסורי תורה ומ״מ אין למילף מההוא דנקב כל שהו דהתם רק לפתחא מכוין וכאמור וצ״ע:

2 ביצה פתח ↗

וְלֵית לֵיהּ לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר הָא דִּתְנַן: שׁוֹבֵר אָדָם אֶת הֶחָבִית לֶאֱכוֹל מִמֶּנָּה גְּרוֹגְרוֹת, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִתְכַּוֵּין לַעֲשׂוֹת כְּלִי? אָמַר רַב אָשֵׁי: כִּי תַּנְיָא הָהִיא, בְּמוּסְתָּקִי.

3 ביצה פתח ↗

1 ולית ליה לרבי אליעזר כו' - והא הכא דכי מתכוין לעשות כלי איכא חיובא דאורייתא וכי לא מתכוין לא גזור רבנן לכתחילה:

2 כי תניא ההיא - דמותר:

3 במוסתקי - חבית שבורה שמדבקין שבריה בשרף של עץ שקורין שף שעושין הימנו זפת וקורין אותו ריישינ"א וריחו דומה לריח לבונה ובלשון ערבי קורין אותו מוסתק"י ומדבקין בו קערות חרס הנשברים כך אמר לי רבי שמואל המכונה חסיד מן ברבשט"א וכיון דרעועה היא ליכא למגזר בה שלא יתכוון לעשות כלי:

« רש"י על ביצה ל״ג ע״ב:ח׳ רש"י על ביצה ל״ד ע״א:א׳ »